שלש
שבועות
שהשביע הקב"ה
את ישראל בזמן
הגלות
כתובות
ק"י ע"ב – קי"א
ע"א
ר' זירא הוה
קמשתמיט מיניה
דרב יהודה דבעא
למיסק לארץ ישראל,
דאמר רב יהודה
כל העולה מבבל
לארץ ישראל עובר
בעשה, שנאמר (ירמיה
כ"ז כ"ב) בבלה יובאו
ושמה יהיו עד יום
פקדי אותם נאם
ה'. ורבי זירא, ההוא
בכלי שרת כתיב.
ורב יהודה, כתיב
קרא אחרינא (שיר
השירים ב' ז') השבעתי
אתכם בנות ירושלים
בצבאות או באילות
השדה וגו'. ורבי
זירא, ההוא שלא
יעלו ישראל בחומה.
ורב יהודה, השבעתי
אחרינא כתיב (שיר
השירים ג' ה', ח' ד').
ורבי זירא, ההוא
מיבעי ליה לכדרבי
יוסי ברבי חנינא
דאמר ג' שבועות
הללו למה, אחת שלא
יעלו ישראל בחומה,
ואחת שהשביע הקדוש
ברוך הוא את ישראל
שלא ימרדו באומות
העולם, ואחת שהשביע
הקדוש ברוך הוא
את העובדי כוכבים
שלא ישתעבדו בהן
בישראל יותר מדאי.
ורב יהודה, אם תעירו
ואם תעוררו כתיב
(שיר השירים
שם). ורבי זירא, מיבעי
ליה לכדרבי לוי
דאמר שש שבועות
הללו למה, תלתא
הני דאמרן, אינך
שלא יגלו את הקץ
ושלא ידחקו את
הקץ ושלא יגלו
הסוד לעובדי כוכבים.
בצבאות או באילות
השדה, אמר רבי אלעזר,
אמר להם הקב"ה לישראל,
אם אתם מקיימין
את השבועה מוטב,
ואם לאו אני מתיר
את בשרכם כצבאות
וכאילות השדה.
מלך המשיח בא
לכנס
גליותיהן של
ישראל
מדרש
רבה
א"ר
חנין אין
ישראל צריכין
לתלמודו של
מלך המשיח
לעתיד לבא,
שנא' (ישעיה יא)
אליו גוים
ידרושו לא
ישראל, אם כן
למה מלך המשיח
בא ומה הוא בא
לעשות, לכנס
גליותיהן של
ישראל וליתן
להם שלשים
מצות, הה"ד
(זכריה יא)
ואמר אליהם אם
טוב בעיניכם
וגו'. (בראשית
רבה פרשה צ"ח
פסקה ט')
יציאה
מגזירת הגלות
הוא איבוד
לישראל ח"ו
מדרש רבה
השבעתי אתכם בנות
ירושלים במה השביען
ר' אליעזר אומר
השביען בשמים
ובארץ. (שיר
השירים רבה,
פרשה ב' פסקא כ')
מהר"ל
ומה שאמר
רבי אלעזר שהשביעם
בשמים ובארץ, כלומר
שהשביעם בשמים
ובארץ שהם שומרים
הסדר אשר השם יתברך
סדר אותם, ולא ישנו
ולא ימירו את אשר
גזר השם יתברך,
ואין אחד שיעבור.
וכך ישמרו ישראל
מה שגזר השם יתברך
בגלותם על ישראל.
וכמו שאם היו יוצאים
שמים וארץ ממה
שסדר השם יתברך
להם, דבר זה היה
הפסד לעולם, וכך
אם יהיו יוצאים
ישראל ממה שגזר
השם יתברך הגלות,
הוא איבוד לישראל,
לכך לא ישנו הגזירה.
(נצח ישראל
פרק כ"ד).
שלא
לעבור על
השבועות אפי'
כשנתנים
להריגה ח"ו
מדרש רבה
ורבנן אמרי השביען
בדורו של שמד בצבאות
שעשו צביוני בעולם
ושעשיתי צביוני
בהן. או באילות
השדה ששופכין דמן
על קדושת שמי כדם
הצבי ודם האיל
הה"ד (תהלים מ"ד)
כי עליך הורגנו
כל היום. אמר ר' חייא
בר אבא אם יאמר
לי אדם תן נפשך
על קדושת שמו של
הקב"ה אני נותן
ובלבד שיהרגוני
מיד אבל בדורו
של שמד איני יכול
לסבול ומה היו
עושים בדורו של
שמד היו מביאין
כדוריות של ברזל
ומלבנין אותן באש
ונותנין אותן תחת
שיחיהן ומשיאין
נפשותם מהן ומביאין
קרטיות של קנים
ונותנין אותן תחת
צפרנן ומשיאין
נפשותיהם מהם.
הוא שאמר דוד (שם
כ"ה) אליך ה' נפשי
אשא אשיא כתיב
שהיו משיאין נפשם
על קדושת שמו של
הקב"ה. (שיר
השירים רבה ב,כ)
מהר"ל
ומה שאמרו
רבנן השביע[ם] בדורו
של שמד, כי לא די
שהשביעם במילה,
כי המילה אינו
רק שפיכת דמים
בלבד, אבל הגלות
היו מייסרין אותו
ביסורים משונים
וקשים מאוד. ולכך
אמר שהשביעם בדורו
של שמד, שהיו מסרקין
את בשרם במסריקות
ברזל, ולכך השביעם
בדורו של שמד. ואם
תאמר, דורו של שמד
עצמן במה השביעם
שלא ישנו. ואין
זה קשיא, כי פירוש
'בדורו של שמד' היינו
במדה שהיה לדורו
של שמד, שהיו דביקים
בה דורו של שמד,
ובאותה מדה השביע
אותם שלא ישנו
בענין הגלות. כי
דורו של שמד, אף
על גב שהגיע להם
המיתה בגלות, לא
היו משנים. ועוד
פירוש 'בדורו של
שמד', רוצה לומר
אף אם יהיו רוצים
להמית אותם בעינוי
קשה, לא יהיו יוצאים
ולא יהיו משנים
בזה. וכן הפירוש
אצל כל אחד ואחד,
ויש להבין זה.
(נצח ישראל
כ"ד)
גודל
מעלתן של
ישראל
כשממתינים
בסבלנות על הקץ
מדרש
רבה
אמר
ר' אושעיא, אמר
הקב"ה לישראל,
המתינו לי ואני
עושה אתכם
כצבא של מעלה.
ר' יודן בשם ר'
מאיר, אמר
הקב"ה לישראל,
אם תשמרו
שבועתי אעשה
אתכם כצבא של
מעלה, ואם לאו
כצבא של מטה.
(שה"ש רבה ב,כ).
יפה
קול
המתינו
לי. מפני
שהשבועה היא
שלא ימרדו על
המלכיות ושלא ידחקו
על הקץ
כדלקמן, אמר
שאע"פ שיתארך
זמן הגלות ימתינו,
כי לסוף יהיו
עליונים
וקיימים כצבא
של מעלה.
(פירושו
להמדרש רבה שיר
השירים פרשה
ב', פסוק
השבעתי)
קיבוץ
גליות שייך
למלך המשיח
ואנו מושבעים
שלא לעשות זה
מעצמינו
מדרש
רבה
ר'
חלבו אומר
ארבע שבועות
יש כאן, השביע
לישראל שלא
ימרדו על
המלכיות, שלא
ידחקו את הקץ,
ושלא יגלו
מסטירין שלהן
לאומות העולם,
ושלא יעלו
חומה מן
הגולה. אם כן
למה מלך המשיח
בא, לקבץ
גליותיהן של
ישראל. (ופי'
מהרז"ו: שזהו
ענין של מלך
המשיח לקבץ
ולעלות כל
ישראל יחד
מהגלות). (שה"ש
רבה ב,כ)
יפה
קול
שלא
יעלו חומה. פירש"י
יחד ביד חזקה,
וקשה דאין מרד
גדול מזה,
ובתר דאשבע
שלא ימרדו
במלכיות, הא למה
לי. וי"ל דסלקא
דעתך אמינא
דוקא בעודן
תחת רשותן הוא
שלא ימרדו
בהן, שלא
למנוע חקי
המלכות כגון
ארנוניות
וגלגליות
כמ"ש לקמן
בפסוק "יונתי"
(שה"ש ב' י"א),
אבל כשיכולין
לצאת מתחת
רשותן [הוה
אמינא דשרי],
להכי קאמר שלא
יעלו חומה עד
שיגאלו ע"י
משיח. ולי
אפשר דהכא
אפי' ברשות
מלכיות קאמר,
דכיון שה'
פזרנו בכנפות
הארץ, אין לנו
רשות להתקבץ
ולהיות כחומה
לעלות יחד
לא"י עד
שיקבצנו ה' ע"י
משיח, וראיה
לדברי הא דאמר
לקמן בפסוק
"אם חומה היא" (שה"ש
ח' ט') אילו עלו
ישראל חומה מן
הגולה, והתם
לא מיירי ביד
רמה. (פירושו
למדרש שם)
א"כ למה
מלך המשיח בא
לקבץ. כלומר אם
יעלו חומה מן
הגולה, למה
יצטרך מלך
המשיח לבוא
לקבץ נדחי ישראל,
ומכיון דקי"ל
דמלך המשיח
יקבץ נדחינו
מכמה קראי, א"כ
אין בידינו
להתקבץ מעצמנו
יחד. (שם)
אלו שדחקו
את הקץ לא
האמינו בה'
ולא בטחו
בישועתו
מדרש רבה
רבי אוניא אמר
ד' שבועות השביען
כנגד ד' דורות
שדחקו על הקץ ונכשלו
ואלו הן אחד בימי
עמרם ואחד בימי
דיניי ואחד בימי
בן כוזבא ואחד
בימי שותלח בן
אפרים הה"ד (תהלים
ע"ח) בני אפרים
נושקי רומי קשת.
ויש אומרים אחד
בימי עמרם ואחד
בדורו של שמד ואחד
בימי בן כוזבא
ואחד בימי שותלח
בן אפרים שנא' בני
אפרים נושקי רומי
קשת, והן היו מחשבין
בשעה שנתגזרה גזרה
כשדבר הקב"ה עם
אברהם אבינו בין
הבתרים ומשנולד
יצחק התחיל. מה
עשו נתקבצו ויצאו
למלחמה ונפלו מהן
חללים הרבה. מפני
מה, שלא האמינו
בה' ולא בטחו בישועתו
(תהלים עח,כב) על
שעברו על הקץ ועברו
על השבועה. (שה"ש
רבה ב,כ).
כשיגיע
קץ הגאולה לא
יתעכב, מאליה אני
הוא מביאה
אם
תעירו ואם תעוררו.
רבי יודן ור' ברכיה
ר' יודן אמר אהבה
שאהב יצחק את עשו
שנאמר (בראשית
כ"ה) ויאהב יצחק
את עשו מהו עד שתחפץ
עד שנעשה חפצו
של זקן ר' ברכיה
אמר אהבה שאהב
הקב"ה לישראל שנאמר
(מלאכי א') אהבתי
אתכם אמר ה' מהו
עד שתחפץ מלכות
של מעלן לכשתחפוץ
מדת הדין מאליה
אני הוא מביאה
בקולי קולות ולא
אתעכב לכך נאמר
עד שתחפץ.
(מדרש רבה שם)
אמרו
לממהרים את
הקץ הנה
אלקיכם יבוא
ויושיעכם
מדרש
רבה
אמרו
לנמהרי לב
חזקו אל תיראו
הנה אלהיכם
נקם יבוא גמול
אלקים הוא
יבוא
ויושיעכם (ישעיה ל"ה
ד'). אמרו
לנמהרי לב, ר'
הושעיא רבה
אמר למפגרי
לבא, שנאמר
(נחום ב' ו')
ימהרו חומתה.
ריב"ל אמר כגון
אלו שהן
דוחקין את הקץ,
שנאמר (בראשית
כ"ד י"ח) ותמהר
ותורד כדה.
חזקו אל תיראו,
לפי שהיו
ישראל אומרים
(תהלים מ"ב ד')
היתה לי דמעתי
לחם יומם
ולילה באמור
אלי כל היום
איה אלקיך,
יצתה בת קול
ואמרה להן הנה
אלקיכם נקם
יבוא, מי שהוא
עתיד לשלם
גמולן של
אומות העולם,
גמול אלקים
הוא יבא
ויושיעכם
(ישעיה שם).
(ויקרא רבה
פרשה י"ט, סימן
ה')
אם אתם מקיימין את השבועות מוטב, ואם לאו יהיה בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש, כך לא אדרוש את דמכם
ה"י
מדרש
תנחומא
רב לכם סב את ההר הזה. זהו שאמר הכתוב השבעתי אתכם בנות ירשלים בצבאות או באילות השדה וגו' (שה"ש ב,ז) שלש
שבועות שהשביע הקב"ה בשיר השירים למה, אחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא יגלו את הקץ ואחת שלא ידחקו את הקץ ואחת שלא ימרדו על המלכיות אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועות מוטב ואם לאו אני מתיר בשרכם כצבאות וכאילות שאין להם דורש ומבקש כך לא אדרוש את דמכם.
(תנחומא דברים סימן ד')
שלא יעלו
המונים
המונים
מדרש
תנחומא
רב
לכם סוב את
ההר הזה. זהו
שאמר הכתוב
השבעתי אתכם
בנות ירושלים,
אמר ר'
לוי ארבעה
פעמים כתיב
השבעתי אתכם
ולמה כנגד
ארבעה מלכיות
שלא ימרדו
באחת מהם אמר
ר' חלבו
כנגד ארבעה
דברים שלא
ידחקו את הקץ
וכשיעלו מן
הגולה שלא
יעלו המונים המונים
ושלא ימרדו על
המלכות ושלא
יגלו מסטורין
שלהם,
ולפיכך
השביען ארבעה
פעמים. (מדרש תנחומא (באבער),
הוספה
לפרשת דברים
סימן ג')
אל תמרדו בכל דבר שהיה גוזר עליכם אלא פי מלך שמור
מדרש
תנחומא
צא מן התיבה
(בראשית ח,טז). זהו שאמר
הכתוב (קהלת
ח,ב) אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלקים, אמר הקב"ה לישראל משביע אני עליכם שאם תגזור עליכם מלכות גזירות קשות אל תמרדו עליה, בכל דבר שיהיה גוזר עליכם אלא פי מלך שמור אבל אם תגזור עליכם לבטל
התורה ואת המצות אל תשמע
לה אלא אמור לה אני פי מלך שמור בכל מה שאתם
צריכים אבל על דברת
שבועת אלקים, אל תבהל מפניו תלך, לפי שאין מבטלין אתכם מן המצות אלא שתכפרו בהקב"ה, לפיכך על דברת
שבועת אלהים.
(תנחומא בראשית סימן י')