גאולתן של ישראל כשהוא בזמנו הוא טוב מאד, אבל אם מהרסים לצאת מן הגלות קודם זמנו הוא רעה גדולה ח"ו

מדרש רבה

בארבעה דברים נמשלה גאותן של ישראל, בקציר (של תבואה), ובבציר (של ענבים), בבשמים, וביולדה. בקציר, הדא חלקא (שדה) כד היא מחצדא (נקצר) בלא עונתה (קודם זמנה) אפי' תבנא לית הוא טב (אינו טוב אפי' לתבן, למאכל בהמה), בעונתה (כשנקצר בזמנה) הוא טב, הדא הוא דכתיב (יואל ד' י"ג) שלחו מגל כי בשל קציר. נמשלה בבציר, הדין כרמא כד מיקטף בלא עונתיה אפי' בסמיה לית הוא טב (פי' המתנות כהונה דאפי' החומץ שעושין ממנו אינו טוב), בעונתיה הוא טב, כך (ישעיה כ"ז ב') ביום ההוא כרם חמר ענו לה, (פי' רש"י בעת הגאולה ישירו לישראל זו הוא כרם חמר, הוציאה יינה הטוב). נמשלה בבשמים, מה בשמים הללו כשהן נלקטין כשהן רכין אין ריחם נודף, וכשהן יבישין ונלקטין ריחן נודף. נמשלה ליולדה, הדא איתתא כד ילדה בלא ענתה לא חייא ולדה, כד ילדא בעונתה חיי, כך כתיב (מיכה ה' ב') לכן יתנם עד עת יולדה ילדה, (פי' רש"י יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה). (שיר השירים רבה, סוף פרשה ח')

וביאר שם במתנות כהונה וז"ל: וענין המשלים כולם, שכשישראל ממהרים את הקץ אינו עולה בידם, אבל בעתו במהרה יעלה בידם, ועלו בשם ה' יתברך ויתעלה לנצח נצחים.

ועיין עוד ביפה קול (למהר"ש יפה) שכתב וז"ל: הא דאמר שלא בעונתה אינה טובה, היינו אם יהרסו ישראל לצאת מהגולה בכח ידם, כענין בני אפרים דלעיל בפ' השבעתי.

לא תבעיניה מהבהבה: לא תאכלו הגאולה כשאינו צלוי כל צרכו

פסיקתא דרב כהנא

מי פרע לכם ממדי וכו', מרדכי ואסתר וכו'. מי פרע לכם מיון וכו', בני חשמונאים וכו'. מי פורע לכם ממלכות רביעית? נטרונא! (פי' הזית רענן מבעל מגן אברהם, שצריכין לשמור ולהמתין), [שנאמר] והיה לכם למשמרת (שמות י"ב ו'). אל תאכלו ממנו נא (שם ט'), לא תבעיניה מהבהבה, (פי' הזית רענן, אל תבקשו לאכול אותם בהבהוב, כלומר שאינו צלוי כל צרכו). (פסיקתא דרב כהנה פרשת החודש כ"ה, הובא במדרש ילקוט פרשת בא רמז קצ"א)

אף לאחר ביאת המשיח יפחדו ישראל אולי לא הגיע עדיין זמן גאולה האמיתית, ביודעם חומר העוון של גאולה שלא בזמנו

פסיקתא רבתי

רבי יודן ורבי חמא בשם רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ורב הונא בשם רבי אליעזר בן יעקב אומר, קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב' ח') זה מלך המשיח, בשעה שהוא בא ואומר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אומרים לו, רבינו מלך המשיח האיך אנו נגאלין, לא כך אמר הקב"ה שהוא משעבדינו בשבעים אומות, והוא משיבם שני תשובות, ואומר להם אחד מכם גולה לברברייא ואחד מכם גולה לברטניא, כגון שגליתם כולכם. ולא עוד אלא שהמלכות מכתבת טירוניא מכל אומה ואומה, כותי אחד בא ומשעבד באחד, כגון ששיעבדה כל אומתי. (פרשה ט"ו, ד"ה קול דודי הנה)