גזירת הד'
גליות הוא
משרשי הבריאה
מדרש
רבה
ר"ש
בן לקיש פתר
קריא בגליות, "והארץ
היתה תהו"
(בראשית א' ב') זה
גלות בבל,
שנאמר (ירמיה
ד') ראיתי את
הארץ והנה תהו,
"ובהו" זה
גלות מדי,
ויבהילו
להביא את המן
(אסתר ו), "וחושך"
זה גלות יון,
שהחשיכה
עיניהם של
ישראל בגזירותיהן,
שהיתה אומרת
להם כתבו על
קרן השור שאין
לכם חלק באלהי
ישראל, "על פני
תהום" זה
גלות ממלכת
הרשעה, שאין
להם חקר כמו
התהום, מה
התהום הזה אין
לו חקר, אף
הרשעים כן, "ורוח
אלהים מרחפת"
זה רוחו של
מלך המשיח,
היאך מה דאת
אמר (ישעיה י"א)
ונחה עליו רוח
ה'. באיזו זכות
ממשמשת ובאה
המרחפת, "על
פני המים",
בזכות התשובה
שנמשלה כמים,
שנאמר (איכה ב')
שפכי כמים לבך.
(בראשית רבה
פרשה ב פסקה ד).
הגלות
נגזר מדבר ה'
אשר היה אל
אברהם
מדרש
רבה
ויהי השמש
באה ועלטה היה
וגו' ד' דברים
הראה לו:
גיהנם,
ומלכיות, מתן
תורה, ובית
המקדש. א"ל כל
זמן שבניך
עסוקים בשתים
הם ניצלים משתים,
פירשו משתים
הם נידונים
בשתים, א"ל במה
אתה רוצה
שירדו בניך,
בגיהנם או
במלכיות. ר'
חנינא בר פפא
אמר, אברהם
ברר לו את
המלכיות. רבי
יודן ור' אידי
ור' חמא בר
חנינא אמרו,
אברהם ברר
גיהנם, והקב"ה
ברר לו את
המלכיות, הה"ד
(דברים ל"ב ל')
אם לא כי צורם
מכרם, זה
אברהם, וה'
הסגירם (דברים
שם), מלמד
שהסכים הקדוש
ברוך הוא
לדבריו. ר'
הונא בשם ר'
אחא אמר, כך
היה אבינו אברהם
יושב ותמה כל
אותו היום,
אמר במה אברר,
בגיהנם או
במלכיות, א"ל
הקב"ה אברהם
קטע הדין
מוניטא מן כדו.
(פי' השלך מטבע
הזאת מכאן
והוא דרך משל
כמי שרוצה ליקח
מטבע מזויפת
אומרים לו שלא
יקחנה, כך א"ל
שלא יביאום
בגיהנום. משנת
דרבי אליעזר) (בראשית
רבה פרשה מ"ד כ"א)
בניך
עשויין דייש בגלות
לעכו"ם
מדרש
רבה
וה'
אמר אל אברם
אחרי הפרד לוט
כי את כל הארץ
אשר אתה רואה
לך אתננה גו',
ושמתי את זרעך
כעפר הארץ, מה
עפר הארץ מסוף
העולם ועד
סופו, כך בניך
יהיו מפוזרים
מסוף העולם
ועד סופו, ומה
עפר הארץ אינו
מתברך אלא
במים, אף
ישראל אינן
מתברכין אלא
בזכות התורה
שנמשלה למים,
ומה עפר מבלה
את כלי מתכות
והוא קיים
לעולם, כך
ישראל כל
עובדי כוכבים
בטלים והם
קיימים, ומה
עפר עשויה
דייש, אף בניך
עשויין דייש
לעובדי
כוכבים, הדא
הוא דכתיב
(ישעיה נא)
ושמתיה ביד
מוגיך וגו', מה
הוא מוגיך,
אילן דממיגין
מכתיך
דמלחלחין מחתיך,
אפילו כן
לטובתיך
משקשקין ליך מן
חוביך (פי'
מענין המסה
ומירוק שיהיו
עונותיהם
נמסים
והולכים להם
על ידי
היסורים. עץ
יוסף). (בראשית רבה
פרשה מא פסקה
ט)
עתידין בניך להסתבך למלכיות וסופן ליגאל
מדרש
רבה
רבי לוי אמר לפי שהיה אברהם אבינו רואה את האיל
ניתוש [לנתוש ולנתוץ כלומר נעקר ונפרד, עץ יוסף] מן החורש [פי' היער]
הזה והולך ומסתבך בחורש אחר, אמר לו הקב"ה כך עתידין בניך להסתבך למלכיות, מבבל למדי מן מדי ליון ומיון לאדום, וסופן ליגאל בקרנו של איל הה"ד וה' אלהים בשופר יתקע, וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעולה תחת בנו: (בראשית
רבה פרשה נו פסקה ט)
בחלום
שר המשקים
מרומז ד'
מלכיות
מדרש
רבה
ויספר
שר המשקים והנה
גפן לפני - אלו ישראל
שנאמר (תהלים פ)
גפן ממצרים תסיע.
ובגפן שלשה שריגים
- משה אהרן ומרים.
היא כפורחת - הפריחה
גאולתן של ישראל.
עלתה נצה - הנצה
גאולתן של ישראל.
הבשילו אשכלותיה
ענבים - גפן שהפריחה
מיד הנצה, ענבים
שהנצו מיד בשלו.
וכוס פרעה בידי
- מכאן קבעו חכמים
ד' כוסות של לילי
פסח. א"ר הונא בשם
ר' בנייה כנגד ד'
גאולות שנאמרו
במצרים והוצאתי
והצלתי וגאלתי
ולקחתי, רבי שמואל
בר נחמן אמר כנגד
ארבע כוסות שנאמרו
כאן וכוס פרעה
בידי וגו' ונתת
כוס פרעה וגו', רבי
לוי אמר כנגד ד'
מלכיות (בראשית
רבה פרשה פח פסקה
ה)
ד'
פעמים שובי
כנגד ד'
מלכיות
מדרש
רבה
שובי שובי
השולמית רבי שמואל
בר חייא בר יודן
בשם ר' חנינא ד' פעמים
כתיב כאן שובי
שובי כנגד ד' מלכיות
ששולטין בישראל
וישראל נכנסין
תוך ידיהן בשלום
ויוצאין לשלום,
השולמית אומה ששלום
חי העולמים מתנהג
בה, הה"ד (שמואל
ב' ז') ואהיה מתהלך
באהל ובמשכן. (שיר
השירים רבה פרשה
ז פסקה א)
ד'
מלכיות
מרומזים
בפרשת האזינו
ספרי
אראה מה
אחריתם. אדע מה
בסופיהון. ד"א הריני
מוסרם ביד ד' מלכיות
שיהו משעבדים אותם
(ספרי פרשת האזינו
פיסקא טו)
ד"א ותאכל
ארץ ויבולה - זה
העולם. ותלהט מוסדי
הרים - אלו ד' מלכיות
שנאמר (זכרי' ו' א') ואשא
עיני ואראה והנה
ארבע מרכבות יוצאות
מבין שני ההרים
וההרים הרי נחשת.
(ספרי פרשת האזינו
פיסקא טו)
אדם
הראשון ראה ד' מלכיות
משלן ואבדן
פרקי
דרבי אליעזר
אמר אדם
שמחני הקב"ה והכניסני
לגן עדן והראני
מקום אכילת צדיקים
בגן עדן והראני
ד' מלכיות משלן
ואבדן והראני
דוד בן ישי שימשלו
לעתיד לבא ולקחתי
משנותי שבעים שנה
והוספתי על ימיו
שנ' ימים על ימי
מלך תוסיף, אמר
הקב"ה ימים על ימי
מלך, אף אני מוסיף
על שנותיו לעתיד
לבא כמו דור ודור
שנ' שנותיו כמו
דור ודור, ונתתי
רנן ושבח לאל במעשיו
שנ' במעשה ידיך
ארנן מה גדלו מעשיך
ה'. (פרקי דרבי אליעזר
פרק יח)
פסיקתא
ואולם
חי אני וימלא
כבוד ה' את כל
הארץ (במדבר
י"ד כ"א). ודרשו
בפסיקתא (הובא
בילקוט ראובני
פ' שלח), אלו
ישראל שנקראו
כבוד ה', שנאמר
כל הנקרא בשמי
ולכבודי
בראתיו (ישעיה
מ"ג ז'), מכאן
שנגזרה גזירה
על ישראל
שיהיו גולים
בין האומות.
מדרש
רבה
צו
את בני ישראל שנתחייבו
שילוח זה גלות
ד"א
צו את בני
ישראל רבנן פתרין
קרייה בגלות
צו את בני
ישראל על שעברו
ישראל על
המצות נתחייבו
שילוח זה גלות
הה"ד וישלחו
מן המחנה אין
וישלחו אלא
לשון גלות כמה
דתימא (ירמיה
טו) שלח מעל
פני ויצאו מן
המחנה זו א"י
ששם השכינה
חונה... תשלחום
הרי זה אמור
כנגד גלות
אדום
שהחריבו
ביהמ"ק והגלו
את ישראל. (מדרש רבה
במדבר פרשה ז
פסקה י)
מדרש
רבה
דנתי אותם
בגירושין ושילוחין
רבי
אבהו פתח
(הושע ו') והמה
כאדם עברו ברית
זה אדם הראשון
אמר הקב"ה אדם
הראשון הכנסתי
אותו לגן עדן
וצויתיו ועבר
על צוויי
ודנתי אותו
בגירושין
ובשילוחין
וקוננתי עליו
איכה. הכנסתי
אותו לגן עדן
שנאמר (בראשית
ב') ויקח ה' אלהים
את האדם
ויניחהו בגן
עדן וצויתיו
שנאמר (שם)
ויצו ה' אלהים
על האדם לאמר
וגו' ועבר על
צוויי שנאמר
(שם ג') המן העץ
אשר צויתיך
וגו' ודנתי אותו
בגירושין
שנאמר (שם)
ויגרש את האדם
ודנתי אותו
בשילוחין
שנאמר (שם)
וישלחהו ה'
מגן עדן וקוננתי
עליו איכה
שנאמר (שם)
ויאמר לו איכה
איכה כתיב. אף
בניו הכנסתי
אותם לא"י
שנאמר (ירמיה
ב') ואביא אתכם
אל ארץ הכרמל
וצויתים
שנאמר (ויקרא
כ"ד) צו את בני
ישראל ועברו על
צוויי שנאמר
(דניאל ט') וכל
ישראל עברו את
תורתך ודנתי
אותם
בגירושין
שנאמר (הושע ט')
מביתי אגרשם ודנתי
אותם בשילוחין
שנאמר (ירמיה
ט"ו) שלח מעל
פני ויצאו
וקוננתי
עליהם איכא
ישבה בדד. (מדרש רבה
איכה הקדמה
פסקה ד )