מצפין קץ אחר קץ

ספר תהלים

נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר (קל,ו).

רש"י

נפשי לה' משומרים לבקר. הריני מן המצפים לגאולה: שומרים לבקר. מצפין וחוזרין ומצפין קץ אחר קץ.

 

וקויתי לו

ספר ישעיה

וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו (יב,יז).

 

מלבי"ם

וחכיתי - יאמר הנביא, מעתה אחכה ואמתין לה', הגם שהוא עתה מסתיר פניו מבית יעקב ועזבם ביד אויביהם, מ"מ וקויתי לו שלא יפול מדבריו ארצה.

 

שמר וצפה בגלותו

ספר ישעיה

פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים. יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח. בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים (כו,ב-ג).

רש"י

פתחו שערים. שלה ויבא לתוכה גוי צדיק: שומר. ששמר וצפה בגלותו ימים רבים לאמונתו של הקב"ה שיקיים הבטחתו שהבטיח ע"פ נביאיו לגאלם: שומר. ממתין וכן (בראשית לז) ואביו שמר את הדבר וכן (דברים ו') ושמר ה' אלהיך לך: יצר. שהיה סמוך על הקב"ה ונשען עליו בחזקה שלא זז מאמונתו בשביל שום אימה ויסורין: תצור. שיהא שלום כי בך היה בטוח לפיכך הגון לך לנצרו: כי ביה ה'. כי יש לסמוך עליו שהוא דחילא ה' סלע וצור מחסה עולמים:

 

מי סמך על ישועת ה'

ספר ישעיה

מי בכם ירא ה' שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם ה' וישען באלהיו (נ,י).

 

תרגום יונתן

אמר נביא עתיד קודשא בריך הוא למהוי אמר לעממיא מן בכון מדחליא דיי די שמע בקל עבדה נביא דעבד אוריתא בעקא כגבר דמהלך בקבלא ולית זהור לה מתרחיץ בשמא דיי ומסתמיך על פורקנא דאלהה:

 

אם יתמהמה חכה לו

ספר חבקוק

כי עוד חזון למועד (פי' המצודת דוד: יש עוד חזון על זמן קבוע), ויפח (לשון דיבור) לקץ ולא יכזב (והחזון הזה ידבר על קץ הגאולה שלא יהיה אחריה שעבוד ולא יכזב החזון ההוא), אם יתמהמה חכה לו (אף אם יתמהמה זמן רב, עכ"ז אתה ישראל חכה לו ולא תתייאש ממנו), כי בא יבא (כי בודאי יבוא בזמן הקבוע) לא יאחר (לא יאחר עוד לעבור את הזמן הקבוע) (ב,ג).

 

לחכות לישועת ה'

 

ספר צפניה

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד (פי' רש"י: להתוועד עליכם. ויש מפרשים לעד לשון שלל וביזה, כמו בבוקר יאכל עד), כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות, לשׁפך עליהם זעמי כל חרון אפי, כי באש קנאתי תאכל כל הארץ (ג,ח).

פסיקתא דרב כהנא

אמר לפניו רבונו של עולם אימתי הדין הזה, אומר להם אין לכם אלא לחכות לי, שנאמר לכן חכו לי נאום ה' ליום קומי לעד. (נספחים אות ב')

פסיקתא רבתי

שבועה היא לפני, שכל שחיכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה, שנאמר לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד. (פרשה ל"ד)

ילקוט שמעוני

לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד. אמר הקב"ה שבועה היא לפני שכל מי שיחכה למלכותי אני בעצמי מעיד בו לטובה, שנאמר לכן חכו לי נאם ה' ליום קומי לעד, אלו אבלי ציון שהשפילו את רוחם ושמעו את חרפתם ושתקו ולא החזיקו טובה לעצמם. ד"א ליום קומי לעד, ביום קומי להעיד במשיח ששקולה זכותו כנגד פמליא שלי וכי [אחר] כל המדות הללו לא תחכו לי, אמר להם הקב"ה שכרכם כפול, כי עם בציון ישב בירושלים חנון וגו' (ישעיה ל' י"ט), שנתן לכם שכר התורה, יחנך (ישעיה שם), שאוכלים ימות המשיח, כשמעתו ענך (ישעיה שם) לעולם הבא, בזכות המשיח שנתעכב כל אותם השנים. (נ"ך רמז תקס"ז).

כדאי הן לגאולה בשכר הקיווי  קוו ושובו וקוו

ספר תהלים

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי (תהלים מ' ב').

 

ילקוט שמעוני

למנצח לדוד מזמור קוה קויתי ה' ויט אלי (תהלים מ' ב'), זה שאמר הכתוב (ישעיה כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי, וכן הוא אומר (איכה ג' כ"ה) טוב ה' לקויו, ואומר (זכריה ט' י"ב) שובו לבצרון אסירי התקוה, שמא תאמר עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לא נושענו (ירמיה ח' כ'), תלמוד לומר (תהלים כ"ז י"ד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה', קויתם ולא נושעתם, קוו ושובו וקוו. וא"ת עד מתי נקוה, כתיב (תהלים קל"א ג') יחל ישראל אל ה' מעתה ועד עולם, ואומר (שם ל"א כ"ה) חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה', ומה כתיב אחריו (שם ל"ב א') לדוד משכיל אשרי נשוי פשע, דוד שקוה לי עניתיו. אמר דוד מתוך הקווי ויט אלי וישמע שועתי. (תהלים רמז תשל"ו).

 

ספר הושע

וארשתיך לי באמונה וידעת את ה' (הושע ב,כב).

רש"י

וארשתיך לי באמונה, בשכר האמונה שהאמנת בגולה להבטחות שעל ידי נביאי.

 

המאמין לא ימהר

 

ספר ישעיה

לכן כה אמר אדני אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש (כח,טז).

רש"י

הנני יסד - לשון עבר הוא כמו (אסתר א) יסד המלך, וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר. בציון אבן - כבר נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן לשון מבצר וחוזק כמו עופל ובחן (ישעיה לב) וכמו הקימו בחוניו (ישעיהו כג). מוסד מוסד - הראשון פתח לפי שהוא דבוק מוסד של מוסד (מוסד) שהוא מוסד גמור. המאמין לא יחיש - המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא.