שיר השירים

השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (ב,ז).

השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (ג,ה).

השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ (ח,ד).  

 

תרגום יונתן

יאמר מלכא משיח, משביע אנא עליכון עמי בית ישראל, מה דין אתון מתגרין בעמי ארעא למיפק מן גלותא, ומה דין אתון מרדין בחילוותיה דגוג ומגוג, אתעכיבו פון זעיר עד דישיצון עממיא די עלו לאגחא קרבא לירושלם, ובתר כן ידכר לכון מרי עלמא רחמי צדיקיא ויהא רעוא מן קדמוהי למפרקכון. (תרגום על שיר השירים ח,ד)

אבן עזרא

השבעתי אתכם. זה שאמרו רז"ל כי בני אפרים יצאו ממצרים קודם שהגיע הקץ, וזה ענין "שתחפץ", ונהרגו, ועליהם כתוב (דה"א ז' כ"ב) ויתאבל אפרים אביהם. וענין "בצבאות", כמו שדמיהם מותרים לשפוך, כך יהיו דמיכם אם תתעוררו קודם הקץ. (פירושו על שיר השירים ב,יג)

פירוש על שה"ש המיוחס להרמב"ן

דברי השכינה בזמן הגלות, משבעת את ישראל שלא ידחקו את הקץ, ושלא יהיו מעוררים את האהבה עד שיגיע עת רצון. (פירוש על שיר השירים ב,ז)