בארץ אויביהם לא מאסתים

ספר ויקרא

ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם. (כו,מד).

אנשי ארץ ישראל משחקים מבני הגולה שהשי"ת סר השגחתו מעליהם וארץ ישראל נתנה לנו למורשה - השי"ת מבטיח שמהשגחתו לא רחקו ועתיד לקבץ אותם

ספר יחזקאל

ויהי דבר ה' אלי לאמר: בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלים רחקו מעל ה' לנו היא נתנה הארץ למורשה. לכן אמר כה אמר אדני אלקים כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בּארצות אשר באו שם. לכן אמר כה אמר אדני אלקים וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל. ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבותיה ממנה. ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר. למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלקים. ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני אלקים (יא,יד-כא).

רד"ק

ופירש הרד"ק (פסוק טו): והיו חושבים ואומרים לנגד אותם שגלו: רחקו מעל ה'. אותם שגליתם רחקו מעל ה' כלומר מעל אדמת ה' שהיא אדמת הקדש כי לנו היא נתנה הארץ למורשה לא לכם שגליתם ממנה: (טז) לכן, כי הרחקתים בגוים. ואף על פי כן לא עזבתים אלא הייתי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם, כלומר אם רחקו ממקדש ה' שהוא מקדש גדול שם בארצו אני אהיה להם למקדש מעט כלומר בבתי כנסיות שהם נועדים שם להתפלל אלי אני עמהם ושומע קולם ומצילם מיד אויביהם שלא יעשה בהם כלה, ועוד אני עתיד לקבץ אותם כמו שאמר בסמוך וקבצתי אתכם: (יז) לכן. אמר כנגד עשרת השבטים שגלו תחילה: וקבצתי אתכם. על גלות השבטים אמר זאת הנבואה, לא על גלות בבל, כי לאותן שהיו מבזים יושבי ירושלם בישר קבוץ גלותם, ועוד שאמר מן העמים מן הארצות, ועוד שאמר ונתתי להם לב חדש ורוח חדשה ולא היה כן לעולי בבל: (כא) ואל לב שקוציהם. ואל אשר הם בירושלם עתה שהולך לבם ללב שקוציהם ותועבותיהם: דרכם בראשם נתתי. כלומר אשיב גמולם בראשם:

 

בשכר הליכה בדרכי אבות ניצולים מן האומות

שיר השירים

הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך. אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים. (א,ז-ח)

רש"י

אומרת כנסת ישראל לפניו כאשה לבעלה הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה צאנך בין הזאבים הללו אשר הם בתוכם, ואיכה תרביצם בצהרים בגלות הזה שהיא עת צרה להם כצהרים שהיא עת צרה לצאן.

 

אם לא תדעי לך, כנסייתי ועדתי, היפה בנשים - בשאר אומות - איכה תרעי ותנצלי מיד המציקים לך להיות ביניהם ולא יאבדו בניך התבונני בדרכי אבותיך הראשונים שקבלו תורתי ושמרו משמרתי ומצותי ולכי בדרכיהם ואף בשכר זאת תרעי גדיותיך אצל שרי האומות.