בני אפרים הפכו ביום קרב

ספר שמות

שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת (טו,יד).

רש"י

יושבי פלשת - מפני שהרגו את בני אפרים שמיהרו את הקץ ויצאו בחזקה כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת (שם).).

ספר תהלים

בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב (עח,ט)

תרגום יונתן

כד הוו יתבין במצרים אתרברבו בני אפרים מנו קצא וטעו ונפקו תלתין שנין קדם קצא בזיני קרבא וגברא נטלי קשתא אפיכו קדל ואתקטלו ביום סדרי קרבא (שם).

רש"י

בני אפרים. שיצאו ממצרים בזרוע לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם וסופם הפכו לנוס ביום קרב כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדי' בארץ: רומי. משליכין וזורקין, כמו רמה בים (שמות טו) (שם).  

אבן עזרא

בני אפרים. דרך דרש כי כל ישראל יקראו כן כמו הבן יקיר לי אפרים, גם רמז לבני אפרים שיצאו ממצרים בטרם שעת הקץ (שם).

רד"ק

בני. זה היה במדבר, ואף על פי שלא נזכר בתורה נזכר בדברי הימים (א ז כא-כב), והרגום אנשי גת הנולדים בארץ, והלכו אל גת בלא מצות האלוה יתברך כנגד דברו, כי אמר ארבעים שנה יהיו במדבר והם המרו את רוחו ונגפו: וטעם נושקי רומי קשת. שהלכו בכלי מלחמותם ונשענו בהם ולא באל יתברך, והפכו עורף לפני אויבים, זהו הפכו ביום קרב. הפכו עורף ביום מלחמה. ונושקי רומי סמוך על סמוך, ופירושו מזויינים ומורי חיצים בקשת (שם).

 

העצמות היבשות

ספר יחזקאל

היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות (לז,א).

רש"י

והיא מלאה עצמות. רבותינו אמרו שהיו משבט אפרים שיצאו ממצרים לפני הקץ והרגום אנשי גת הנולדי' בארץ כמו שאמור בדברי הימים (שם).

מכילתא

ד"א כי אמר אלקים זו מלחמת בני אפרים שנאמר (דברי הימים א' ז') אלה בני אפרים שותלח וכתיב (תהלים ע"ח) בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב וגו' מפני שלא שמרו ברית האלקים ובתורתו מאנו ללכת עברי על הקץ ועל השבועה, ד"א שלא יראו עצמות אחיהם מושלכין בפלשת ויחזרו להם. (הקדמה לפרשת בשלח)

 

תרגום יונתן בן עוזיאל

והוה עד פטר פרעה ית עמא ולא דברינון ה' אורח ארע פלישתאי ארום קריב הוא ארום אמר ה' דלמא יתהוון עמא במיחמיהון אחוהון דמיתן בקרבא מאתן אלפין גוברין בני חילא משבטא דאפרים מאחרין בתריסין ורומחין ומאני זיינין ונחתו לגת למיבוז גיתי פלישתאי ובגין דעברו על גזירת מימרא דה' ונפקו ממצרים תלתין שנין קדם קיצא איתמסרו בידא דפלישתאי וקטלונון הינון הוו גרמיא יבישיא דאחי יתהון מימרא דה' על ידא דיחזקאל נביא בבקעת דורא ואין יחמון כדין ידחלון ויתובון למצרים. (תרגום על הפסוק ויהי בשלח, שמות יג,יז)

 

קושי השיעבוד במצרים לא התחילה אלא לאחר שהבני אפרים יצאו מהגלות קודם הזמן

פרקי דרבי אליעזר

רבי אליעזר אומר, כל אותן השנים שישבו ישראל במצרים, ישבו בטח ושאנן ושלוה, עד שבא נון מבני בניו של אפרים, ואמר להם נגלה לי הקב"ה להוציא אתכם ממצרים. בני אפרים בגאות לבם שהם מזרע המלכות וגבורי כח במלחמה, לקחו את נשיהם ואת בניהם ויצאו ממצרים, ורדפו המצריים אחריהם והרגו מהם מאתים אלף כולם גבורים, שנאמר (תהלים ע"ח ט') בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב, לא שמרו ברית אלוקים ובתורתו מאנו ללכת וכו' (פרק מ"ז).

 

בני אפרים שקדמו לצאת בזמן השיעבוד, לא קמו לתחי'  אלא כשהתחילו להשתעבד

 

המבי"ט

והראיה על זה כי אותם שיצאו שלשים שנה קודם הזמן והיו ראויים, אלא שרצו לקרב את הקץ קודם זמן ונהרגו, ועל ששמו בפועל לקיים היעוד זכו לתחייה בזמן יחזקאל בבקעת דורא, ומפני שקדמו בזמן שיעבוד שלא הגיע העת לא זכו לתחייה בזמן שהיו ישראל בגאולה והמעלה, אלא כשהתחילו להשתעבד בשיעבוד בבל בזמן יחזקאל (בית אלקים להמבי"ט, שער היסודות, פרק חמשים).

 

יהיה צער לאברהם שבניו יצאו קודם זמן היציאה כמו בני אפרים

אמת ליעקב לבעל הנתיבות

שלא יאמר אותו צדיק ועבדום ועינו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם וכו'. (ברכות ט.) והוא תמוה, דאברהם לא יהרהר אחר מידותיו, ועוד למה לו להזכיר אברהם, וכי ההוא אמר ולא יעשה, לכן נראה דבביזת הים נתקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, דאז הי' נחשב היציאה אחר שנטבעו הרודפים ולא יראו שוב מהם רק שאמר הקב"ה שיצאו גם כן תיכף ברכוש גדול שלא יאמר אברהם בלשון תמוה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בתמיה, ועל כרחך לא הגיע זמן היציאה עדיין, ועל כרחך הם יוצאין כמו בני אפרים נושקי רומי קשת, ויהי' צער לאותו צדיק, לכן ביקש שבשעת יציאה יצאו גם כן ברכוש גדול. (אמת ליעקב, ברכות ט.)