סוכות

הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
כך אנו אומרים בברכת המזון, והמקור הוא בעמוס ט,יא: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים ובניתיה כימי עולם. ופירשו המפרשים (רש"י, רד"ק, מצודת דוד) דקאי על מלכות בית דוד.

והזוהר (ויקרא ו ע"א) פירש פסוק זה תוך כדי דיבור על הפרק החמישי בעמוס, וכך מתחיל הפרק שם: "שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נושא עליכם קינה בית ישראל. נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל." ותמה על זה רבי יהודה לרבי אחא, היאך אפשר לומר כן שלא תצא כנסת ישראל מן הגלות לעולם. וידע רבי יהודה התירוץ שמתרצים העולם, שיש לקרוא, "נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל." (עיין ברכות ד ע"ב.) אבל לא היה מתיישב אל לבו, דהא משמע מתחילת הענין שזהו פסוק של קינה ולא של נחמה.

אמר לו רבי אחא, גם לי היה קשה קושיא זו, ושאלתי לרבי שמעון בר יוחי, והשיב שבכל הגלויות הקודמות, היה זמן קץ מסוים, וכשהגיע הזמן קמה כנסת ישראל ושבה להקב"ה, שבה בתולת ישראל למקומה. אבל בגלות זה האחרון אינו כן; לא תקום מעצמה כמו בגאולות הקודמות. והראיה לזה היא מהפסוק "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" לא יקימנה ה' לא נאמר, כי אם לא תקום. משל למלך שכעס על אשתו וגירשה מהיכלו לזמן מסוים. כשנשלם הזמן, קמה מעצמה ושבה להיכל המלך. וכן קרה פעמיים ושלש. בפעם האחרונה גירשה לזמן ארוך מאד, ואמר, "אין זה כגירושים הקודמים. בפעם הזאת אני אלך עם כל בני היכלי להשיב את אשתי." לבסוף הלך ומצא אותה שוכבת בעפר. מי יוכל לשער כבוד האשה באותה שעה ודברי המלך אליה, עד שהחזיק המלך בידיה והקימה ולקחה לביתו ונשבע לה שלא יתפרש ממנה לעולם. כך בכל הגליות שגלתה כנסת ישראל, כשהגיע זמן הגאולה שבה ועמדה לפני הקב"ה, אבל הגלות זה האחרון לא כן יהיה, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו יבוא ויחזיק בידיה ויקימנה ויפייסנה וישיבנה להיכלו, ולזה נאמר "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" – לא תקום מעצמה אלא אני מקימה. ומי הוא סוכת דוד? זה בתולת ישראל, וכך היא כבודה ושבחה.

וממשיך הזוהר לומר שזהו פירוש הפסוק בזכריה (ט,ט) "גילי מאוד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך", שהוא יבוא לך ולא את אליו, הוא יבוא לפייסך, להקימך, לשלם לך על הכל, להכניסך להיכלו ולהזדווג עמך זווג עולם.

ולפ"ז אפשר לפרש הגמרא (ברכות ד ע"ב) אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וכו' אמר רב נחמן בר יצחק אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר סומך ה' לכל הנופלים. והיינו דאע"ג דלא תוסיף קום מעצמה מ"מ סומך ה' לכל הנופלים והוא יסמכנה ויקימנה.